השוק בחיפה האישה נכנסת לשוק קטן. היא עברה לעיר לפני כמה שבועות. היום שכנה באה לאכול אצלה בערב. יש לה מטבח קטן ומעט מילים. השוק נסגר בקרוב. השקית שלה נמצאת ביד שלה. היא רוצה לקנות לחם. המוכר עומד ליד האוכל. היא מצביעה על הלחם. היא אומרת, "בבקשה." המוכר נותן לה חלב. היא מסתכלת על החלב. היא אומרת, "לא, לא." היא מצביעה שוב על הלחם. המוכר הולך לצד אחר ונותן לה תפוח. היא אומרת, "לא, לא." היא מצביעה שוב, קרוב למוכר. המוכר לוקח כוס גדולה. הוא נותן לה את הכוס. היא אומרת, "לא, לא." המוכר צוחק קצת, אבל לא כועס. הוא אומר, "רגע, בבקשה." המוכר לוקח את הלחם ביד. הוא אומר לאט, "לחם." היא מסתכלת על הלחם. היא אומרת, "לחן." המוכר אומר, "לא, לחם." היא אומרת, "לחם." המוכר אומר, "כן, לחם." הוא שם לחם בשקית שלה. הוא שם לחם שני בשקית שלה. היא מסתכלת על הכסף. היא שואלת, "כמה?" המוכר אומר, "שקל אחד." היא נותנת שקל אחד. הוא אומר, "כן." היא אומרת, "תודה." המוכר אומר, "לחם שני, בלי כסף." היא אומרת, "תודה." היא לוקחת את השקית. היא יוצאת מהשוק. הרחוב מלא אנשים. היא הולכת לאט לבית. היא אומרת, "לחם." היא עוצרת ליד הבית. היא מסתכלת על השקית. היא אומרת, "לחם." היא עולה במדרגות. השכנה עומדת בראש המדרגות.